ניתוח טכני

הניתוח הטכני עוסק בבסיסו בזיהוי דפוסי התנהגות מחירים בעבר, מתוך מטרה לחזות את תנועת המחירים בעתיד. הניתוח הטכני מתבצע לרוב באמצעות גרפים, דרכם ניתן לראות מגמות ותבניות התנהגות של המחירים וללמוד על יחסי הכוחות בין הביקוש להיצע. ניתן לנתח סוגים שונים של נכסי בסיס כגון: מניות, מדדים, סחורות, מטבעות ועוד, תוך התייחסות לתקופות זמן שונות, כמו דקות, ימים, שבועות וחודשים.

בשנים האחרונות התפתח השימוש בשיטת המסחר המכונה "הניתוח הטכני", באופן נרחב. הניתוח הטכני התפתח לפני מאות שנים ביפן העתיקה, שם השתמשו בשיטה זו למסחר בחוזים עתידיים על מחיר האורז (Empty Rice Contracts), בבורסה המרכזית לאורז, בעיר אוסקה.

עם השנים והתפתחות המסחר האלקטרוני, שיטת הניתוח הטכני צברה תאוצה בקרב סוחרים רבים. מאות תיאוריות ואינדיקטורים שונים פותחו על מנת לחזות את המגמה ויחסי הכוחות בין הקונים והמוכרים.

הסוחר הטכני, להבדיל ממשקיע העוסק בניתוח פונדמנטלי, אינו מסתמך על דוחות פיננסיים וניתוח כלכלי עסקי. הסוחר הטכני מסתמך על הנתונים בגרף מתוך מחשבה שהגרף משקלל כבר את כל הנתונים. יש לציין כי ישנם סוחרים ומשקיעים שמשלבים בין שתי השיטות ונותנים משקל שונה לכל שיטה, בעת קבלת ההחלטה אם להיכנס לעסקה, או לא.

הניתוח הטכני מבוסס על מספר הנחות יסוד: ההנחה הראשונה אומרת שע"פ התרשים ניתן לזהות את יחסי המוכרים/קונים שמגלמים את המידע המצרפי על אותו נייר הערך. רצף של מספר תקופות זמן ילמד אותנו על המומנטום של המחיר, מה שמוביל אותנו להנחת היסוד השנייה שהיא המחזוריות והמגמה. שערים נעים במחזוריות מסוימת, מאקרו כלכלית, עסקית, עונתית ועוד. הסוחר מעוניין לזהות את המחזור בשלבים מוקדמים, על מנת להיכנס לפוזיציה מתאימה. כדי להעריך זאת טוב יותר, ינסה הסוחר להבין האם אותו נייר ערך נמצא במגמת עלייה, ירידה או דשדוש והאם מגמה זו קרובה לסיום ו/או לשינוי.

בניתוח הטכני ישנם מספר רב של כלים על מנת לחזות את תנועת המחירים על סמך נתוני העבר. נתחיל בכלי הראשון והמרכזי והוא הגרף. ישנם מספר רב של סוגי גרפים שהנפוצים ביותר הם: גרף רציף (לפי מחירי סגירה), נרות היפנים, גרף HLC (High, Low, Close) וגרף Point & Figure. מתחת לגרף המרכזי בדרך כלל יופיע גרף נוסף, גרף זה משקף את נפח המסחר. נפח המסחר מהווה אינדיקטור לאמינות המידע שנמצא על הגרף ונותן תקפות למגמה/שינוי המגמה שמתרחש על הגרף ויכול לאותת לנו על הבא להתרחש. בעצם, נפח המסחר מאותת לנו על עוצמת השינויים במחיר הנייר.

כלי נוסף וחשוב בו המנתחים הטכניים משתמשים הם קווי המגמה ורמות תמיכה והתנגדות. על מנת לזהות מגמה עולה יש צורך לזהות לפחות שלושה שפלים עולים ושלושה שיאים עולים. במגמה יורדת, יש צורך לזהות בדיוק להיפך, שלושה שפלים יורדים ושלושה שיאים יורדים. ככל שיש לנו יותר רצף של שיאים עולים או ההפך כך עוצמתה של המגמה חזקה יותר.

קווי ההתנגדות והתמיכה - על מנת להבין טוב יותר את המגמה של נכס הבסיס, אותו אנו מנתחים על הגרף נצייר קווי תמיכה והתנגדות. הקו העליון יהווה קו התנגדות ואילו הקו התחתון יהווה קו תמיכה. ברגע שאחד הקווים ייפרץ נוכל להבין טוב יותר האם המגמה נמשכת או שיש שינוי במגמה. בגרף המצורף ניתן לראות מגמת עלייה שנכנסה לדשדוש לתקופת זמן, לאחר מכן קו ההתנגדות נפרץ כלפי מעלה.

תבניות טכניות - תבניות שנוצרו ממספר תקופות מסחר (דקות, ימים, חודשים, שנים) ואשר חוזרות על עצמן. נהוג לחלק את התבניות ל- 2, תבניות המשך מגמה ותבניות היפוך מגמה. תבניות אלה, אשר נוצרו על פי נתוני עבר, עוזרות למנתח לאשר כניסה/יציאה או המשך ההחזקה בפוזיציה בה הוא נמצא ונותנת לו כלי עזר נוסף לקבלת החלטה.

אחת הדרכים הידועות לניתוח הטכני היא באמצעות "גרף הנרות היפנים". גוף הנר מייצג את ההפרש בין שער פתיחה לבין שער הסגירה. נר בצבע ירוק מציין שבאותו פרק זמן שנבחר, מחיר הסגירה גבוה ממחיר הפתיחה ונר אדום מייצג את ההיפך. הנרות יכולים להופיע במגוון מופעים (קצרים, ארוכים, מלאים ועוד) ובהתאם לתובנות בנוגע ליחסי הכוחות בין הקונים למוכרים. ישנן גם תבניות הנוצרות מאוסף של נרות שיכולות להעיד על המשך המגמה או היפוך המגמה והסקת מסקנה על היחסים שבין הקונים למוכרים.

לצד הפופולאריות של שיטת הניתוח הטכני, חשוב להכיר כי עולם ניהול ההשקעות מבוסס ברובו על ניתוח פונדמנטלי של חברות. בד בבד, יש דברים שנוח ונכון לראות דרך הגרף.