מביטים קדימה אל 2024

דנה שוורץ רפאלי: שלום לכל המאזינים, אני דנה שוורץ רפאלי, סמנכ"לית פיתוח עסקי במיטב טרייד. איתנו היום גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב גמל ופנסיה.
גילוי נאות: גיא ואני מכירים כבר המון שנים, וכל פעם אנחנו נפגשים ככה לשיחות מסדרון ורוצים לשאול אותו שאלות, אז הפעם אמרנו שנקליט את זה, אז גיא תודה שהצטרפת אלינו.
גיא מני: אהלן.
דנה: ובואו נתחיל עם השאלה הראשונה שמעניינת את רוב הלקוחות, וזה הנושא החם שבעצם קורה עכשיו, מה יהיה עם הריבית גיא? האם היא תרד? מתי היא תרד? ולאיזה רמה? מה דעתך?
גיא: אז אנחנו כמובן מעריכים שהריבית תרד בשנת 2024, זה שנה שבה צריכה להיות התפנית אחרי עליית האינפלציה, ראינו לאט-לאט שהריבית הגבוהה בכל העולם עושה את שאלה ומתחילה להוריד באיטיות, אבל מורידה את האינפלציה, בעיקר את אינפלציית הסחורות, אבל גם את אינפלציית השירותים. מנגד, עדיין, אנחנו לא חושבים שהריבית צפויה לרדת בצורה חדה, יש הרבה אנשים אופטימיים שאומרים, זהו, הריבית התחילה לרדת. בנק ישראל היה הראשון ממדינות ה-OECD שהוריד את הריבית בתחילת השנה, ומצפים כבר שהריבית תרד ותרד מהר, ואולי אפילו חושבים שהיא תרד לאפס, אז זה לא התמונה. אני חושב שהבנקים המרכזיים יילכו אצבע לצד אגודל ויורידו את הריבית בצורה יחסית מינורית השנה, כלומר, בין שלושה, אולי שלוש-ארבע הורדות, לא יותר, כמו שהשוק עד לאחרונה סבר. הסיבה לכך היא שאנחנו רואים עדיין צמיחה יחסית טובה בעולם, צריכה פרטית גבוהה בעולם, שיעור האבטלה יחסית נמוך, בורסות יחסית בשיא, בעיקר בארצות הברית, אבל לא רק. ולכן הם לא רוצים להגיע ולהתחיל להוריד, ובטוח שלא בצורה משמעותית, את הריבית, שכל עוד הכול בסדר. והם מחכים יותר לטריגרים של יותר האטה משמעותית בצמיחה, עלייה של שיעור האבטלה כדי שיהיה להם את כלי הריבית, ולהוריד ולסייע לכלכלה. ולכן הצפי הוא להורדות יותר מדודות ולא מהירות, בשלב הנוכחי, כל עוד הנתונים הכלכליים הם סבירים, אבל כן אנחנו באקט של התחלה, התנעת הורדות ריבית בעולם.
דנה: בוא נדבר על הורדת הדירוג האשראי של ישראל. כיצד הורדת הדירוג יכולה להשפיע על התשואה, באפיק של האג"ח, ובכלל?
גיא: אוקיי. לרוב, בדרך כלל, כשיש הורדת דירוג על ידי חברת דירוג למדינה, התשואות עולות, מן הסתם. כי פשוט המדינה, ברגע שהתחזית וההורדת דירוג בפועל, ואחרי זה גם התחזית שהיא שלילית, יורד, אז על פניו זה רמת סיכון עולה. במקרה של ישראל, אגב, ההורדת דירוג כמעט לא השפיעה על התשואות, ואפילו התשואות מאז ההורדת דירוג והותרת התחזית דירוג שלילית, התשואות אפילו ירדו. כלומר, מחירי האג"ח עלו. למה? כי כבר מלפני, בתקופת המלחמה, פרמיית הסיכון של מדינת ישראל עלתה בצורה די משמעותית, על רקע המלחמה והסביבה הגיאופוליטית הקיימת, וזה הביא לכך שישראל, שנסחרה בעבר, אם הדירוג שלה היה A1, כלומר, A+, או אפילו AA- ב-S&P, היא נסחרה כל הזמן בטריטוריה של מדינות ה-OECD למיניהן. פתאום, אחרי המלחמה, התשואות שלהן עלו על רקע פרמיית הסיכון שעלתה בצורה חדה, והיא נסחרת יותר היום בטריטוריות של מדינות שמדורגות בטריפל B, טריפל B+. כך שההכרזה עצמה של מודי'ס על הורדת דירוג, ואפילו הותרה של הדירוג, תחזית הדירוג שלילית, לא הייתה כבר משהו שיוצר גלים חוץ ממה שקרה בתקשורת יותר.
דנה: הריבית הגבוהה החזירה למרכז הבמה את מוצרי השקעה הסולידיים. מה דעתך על השקעה בקרן כספית לעומת יתר האלטרנטיבות?
גיא: אוקיי, אז קרן כספית יותר מיועדת לקהל חוסכים שמעוניינים באיזשהו שקט תעשייתי. היום סוף-סוף יש ריביות גבוהות. גם בקרן כספית אתה יכול לקבל היום, תשואות קדימה של בין סדר גודל של 4 ל-5 אחוז, ועוד יש את היתרון בקרן כספית על פני פיקדון בנקאי, שאנחנו עדיין בתקופת אינפלציה יחסית גבוהה, סדר גודל של 2 עד 3.5 אחוזים, שהמיסוי של קרן כספית הוא מיסוי ריאלי של 25 אחוז, אחרי שמנכים לך את האינפלציה, בניגוד לפיקדון בנקאי שזה 15 אחוז נומינלי, ולכן יש את היתרון הזה. היתרון היום להערכתנו לפחות, בקופות אג"ח למיניהם, אם זה גמל, אם זה השתלמות, אם זה גמל להשקעה ללא מניות, ובזה שהתשואה פנימית היא אפילו יותר גבוהה, כי יש שם מנעד גם של אג"ח ממשלתי, אג"ח חברות, עסקאות אשראי לא סחיר שאנחנו עושים, וזה מגלם תשואה פנימית יותר גבוהה, וגם המח"מ של אותם קופות, היום הוא סדר גודל של בין 3 ל-4, שזה מח"מ הרבה יותר ארוך מהמח"מ של קרן כספית, לטוב ולרע. בתקופות של ירידת ריבית, דווקא ככל שהמח"מ הוא יותר גבוה, אתה יכול לרשום גם רווחי הוון על האג"חים, מעבר לתשואה שהיא גם ככה יותר גבוהה, ולכן בהתאם לשילוב של הסיכון מול סיכוי, אני חושב שמי שיש לו את הסובלנות, ולא חושש מאיזשהן בעיות בשוק האג"ח, אני חושב שזה מקום דווקא כן נכון להחנות בו את הכסף.
דנה: ידוע שבשנה החולפת, הגדילו את החשיפה לחו"ל. על איזה שיעור מדובר במקרה שלכם, והאם הסטתם את ההשקעות, ולאן?
גיא: אז אחרי המשבר שהיה בשנת 2022, ששוק ההון בעיקר בארצות הברית ירד בצורה מאוד חדה, אני מזכיר, הנסדאק ירד ב-35%, ה-S&P במעל 17%, על רקע העלאות הריבית וחזרה של האינפלציה, ראינו לנכון, כסיבה להתחיל להסיט יותר כסף מישראל לחו"ל, בעיקר לארצות הברית, זה עוד יותר התחדד אחרי ינואר, כבר שראינו את כל החקיקה המשפטית והמחלוקות הפנימיות בישראל, שמאוד נתן לנו עוד יותר תמיכה להמשיך ולהסיט משאבים מישראל לחו"ל, עשינו את זה בעיקר במניות, אבל גם באיגרות החוב, כך שהיום השיעור החשיפה שלנו במניות, הם מעל 70% לחו"ל, בסדר גודל של בין 25% ל-30% בישראל. אחת הסיבות אגב, שכל הזמן מדברים על זה שהפער בין חו"ל לישראל מאוד משמעותי, זה דווקא לא רק מהסיבות החקיקה או הגיאופוליטיות, אלא גם מאקט שבו מדדי המניות בארצות הברית עלו בצורה מאוד משמעותית, כי יש להם אחיזה מאוד גבוהה במניות טכנולוגיות, בעיקר שש-שבע מניות ספציפיות, כמו גוגל, מייקרוסופט, אפל ואנבידיה ומטא, שעלו בצורה מאוד ניכרת והקפיצו את כל המדדים: מדד הנסדאק שעלה שנה שעברה מעל 50%, הנסדאק-100 וגם ה-S&P שעלה בצורה משמעותית, אבל זה לא הגיע מכל המניות, אלא בעיקר ממספר מניות בודדות. עדיין יש תשואה עודפת של חו"ל על פני ישראל, חלק מזה כמובן נובע מכל מה שציינתי מקודם. צריך לזכור ששוב, ישראל יותר מתאפיינת בקורלציה לסקטורים של נדל"ן, בבנקים, במסחר, בת"א-125. ברגע שהריבית תרד, אז אנחנו נראה את ההשפעה על תל אביב לחיוב. והניהול סיכונים שלנו עדיין מחייב אותנו להיות יותר מוטי חו"ל מאשר ישראל בתקופה הזאת, ולכן אנחנו סביב ה-70-30 חו"ל-ישראל.
דנה: גיא, אני מודה לך. תודה רבה. הלקוחות שלנו בוודאי השכילו. אני אשמח שנפגש בעוד שיחות כאלה, לעוד שאלות מהלקוחות. תודה רבה.
גיא: תודה רבה.
דנה: כמובן, דיסקליימר קטן. מלבד נתונים היסטוריים שנמסרו, יובהר כי שיחה זו נועדה למסירת מידע בלבד, ואין בשום אופן לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה, ייעוץ או שיווק פנסיוני, וייעוץ או שיווק השקעות לרכישה, ו/או החזקה, ו/או מכירה של ניירות ערך, ו/או של נכסים פיננסיים, ו/או הנכסים הפנסיונים המתוארים בה. המידע והנתונים בשיחה זו אינם מתיימרים להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, ו/או חוסך פוטנציאלי, ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. המידע, הפרטים והניתוח המפורטים, לרבות הדעות המובאות בשיחה זו, הן על דעת המשתתפים ומשקפים את הערכותיהם והבנתם ליום קיום השיחה בלבד. תודה.