אסטרטגיית השקעות ערך תומכת בהשקעה במניות הנסחרות מתחת לערכן הכלכלי, כפי שמשתקף מפעילות החברה לטווח הארוך. משקיעי ערך מחפשים מניות של חברות שלהערכתם מתומחרות בחסר כתוצאה ממגוון גורמים, בהם עודף היצע בשוק, תקופה זמנית לא טובה בחברה ו/או במניה, חדשות שליליות שפורסמו על אודות החברה ועוד.

משקיעי הערך יחזיקו במניה עד שערכה יגלם את שוויה, מתוך הנחת מוצא שבטווח הארוך מחיר של מניה מייצג את הערך הכלכלי של החברה.

גדול משקיעי הערך כיום הוא וורן באפט, שהפך לאחד האנשים העשירים בעולם באמצעות השקעה במניות על פי תורת השקעות הערך. השקעת ערך כוללת כמה שלבים:

1. חיפוש חברות ראויות. מה מחפשים?

חברות גדולות בדרך כלל ביחס לשוק שלהן, הפועלות בתעשיות מבוססות בעלות היסטוריה מוכחת ועתיד אופטימי; הנהלה אמינה, גידול לאורך זמן ותשואת מניה חיובית לאורך השנים, כאשר בנקודת הזמן שבה מתבצעת ההשקעה המניה מתומחרת בחסר.

2. ניתוח דוחות החברה והסביבה העסקית שלה.

3. מציאת הערך האמיתי של החברה - בניגוד לשווי השוק שלה.

4. קניית המניה עם מקדם ביטחון גדול.

5. מעקב אחר התפתחויות בחברה ובסביבה העסקית שלה, תוך התעלמות מתנודתיות השוק (על אף שיש משקיעי ערך שמשלבים ניתוח טכני בניתוח החברות אותן הם קונים...).

6. מכירת המניה כאשר היא מגיעה למחיר המשקף את שוויה הריאלי.

איך לחפש ולבחור חברות? 

מומלץ להתמקד בתעשיות שבהן יש לכם ידע. בתעשייה או ענף המוכרים לנו קל לנו יותר להבין את הסביבה העסקית של החברות, נוכל לנסות ולזהות חברות צומחות ולהבין האם התעשייה נמצאת בקיפאון או בצמיחה.

לאחר שבחרתם את המגזר הרלוונטי, עליכם לבחור את החברות המועדפות עליכם בו. בכל סקטור נבחר קיימים סוגים שונים של חברות:

• חברות ענק המשיאות למשקיע רווחים ודיבידנדים נאים, אך פוטנציאל הגידול שלהן מוגבל בשל גודלן. 
• חברות המצויות בתקופה קשה, שלהערכתכם תהיה זמנית.
• חברות צעירות שעדיין לא מימשו לדעתכם את כל הפוטנציאל שלהן.
• חברות בינוניות שאמנם נמצאות בתהליכי גדילה, אך אין להן פוטנציאל צמיחה כמו לחברות סטארט-אפ.

משקיע ערך שמסתמך על ניסיונם של משקיעי ערך מפורסמים כמו באפט ינסה להימנע מחברות שאין להן היסטוריה מוכחת של יצירת מזומנים ומחברות שמתבססות על טכנולוגיה ורווחים עתידיים. למה? מפני שלעיתים קרובות פיתוחים טכנולוגיים נכשלים וגם אם לא, חברות רבות מנסות מיד לחקות את הטכנולוגיה החדשה.

פרטים לבדוק כשמזהים השקעות ערך

• האם ההנהלה של החברה נוהגת באורח שקול, מנוסה וצנוע? האם יש לה יכולת להוביל את הארגון?

• האם ההנהלה נוהגת בשקיפות כלפי המשקיעים ומשקפת החוצה את מצבה האמיתי של החברה באמצעות הדוחות הכספיים?
• האם החברה מייצרת מזומנים לאורך זמן?
• האם התזרים גדל לאורך זמן? האם יש גידול במכירות?
• האם יש גידול בתשואה על ההון? האם יש גידול בהון העצמי של החברה?
• האם נעשו רכישות על ידי בעלי ענין ומדוע?
• האם קיימת בחברה יכולת להתרחב, לשכפל את ההצלחה שלה?
• האם יש סיבה נראית לעין בגינה ייעלם היתרון היחסי/מוחלט של החברה בטווח הקרוב?

חברה טובה, המתאימה למודל ולהשקעה, תראה גידול בנתונים המצוינים לעיל של לפחות 10% על פני מספר שנים. כמובן שבמקביל לבדיקות אלו חייבים לבדוק את היחסים הפיננסים בדוחות.

משקיעי ערך שונים, חלקם מפורסמים, אשר היכו את תשואת השוק לאורך שנים רבות, מחפשים בדוחות יחסים שונים ומפרשים כל נתון בהתאם לתורתם. נזכיר: המטרה היא למצוא חברה אשר אינה מוערכת בשוק לפי שוויה האמיתי.

באופן כללי, בהשקעות ערך יבוצעו הבדיקות הפיננסיות הבאות:

• יחס החוב להון עצמי: בדיקה שמטרתה לוודא האם החברה לא ממונפת מדי ולא במצוקת מזומנים. המטרה: למצוא חברות בעלות יחס חוב להון עצמי הנמוך מ-1.5 (0.75 ומטה נחשב יחס מעולה).
• מכפיל רווח (P/E - שווי השוק של החברה מחולק ברווחיה): בדיקה שבודקת בתוך כמה שנים תוחזר ההשקעה על סמך הגידול הצפוי ברווחי החברה. כמובן שמכפיל נמוך אטרקטיבי יותר, בהשוואה לסקטור ולתעשייה הרלוונטיים.
• נזילות ותזרים מול התחייבויות לטווח ארוך: בדיקה שנועדה לבדוק האם לחברה מספיק מזומנים לכיסוי ההתחייבויות ארוכות הטווח שלה. אין להזניח, מצד שני, את בדיקת ההתחייבויות הקצרות מול המלאי והחייבים.
• תזרים מזומנים ורווח: מדד לביצוע הערכות שווי. מכפלת תזרים המזומנים החופשי במכפיל המייצג את מספר השנים שבהן המשקיע רוצה להחזיר את ההשקעה, תיתן את המחיר שאותו המשקיע מוכן לשלם בתמורה לחברה.
• תזרים מזומנים חופשי פר-מניה מול מחיר המניה: בכמה שנים החברה תייצר מספיק מזומנים כדי להחזיר את ההשקעה שבקניית המניה.
• יחס שוטף: הנכסים השוטפים מול ההתחייבויות השוטפות.
• רווח ביחס למכירות (margin): האם שינוי קטן בהכנסות יכול לגרום לשינוי משמעותי ברווח ובתזרים של החברה.
• ROE - הרווח אל מול ההון המושקע: למעשה, מדובר במדד תשואת החברה, כמה היא נותנת על ההון המושקע בה. זהו אחד המדדים החשובים ביותר מבחינת המשקיעים.
• רווח ביחס לסך הנכסים: היחס בין הרווח הנקי בתוספת הוצאות מימון לבין סך המאזן. יחס גבוה מעיד על יעילות שימוש בנכסים גבוהה - ולהיפך. יעילות אמורה להתבטא בהפקת רווחים גבוהים יותר מההון המושקע בנכסי החברה. יחס זה שימש כמודל חיזוי כישלון לחברות קמעונאיות רבות, ונחשב גם למדד הטוב ביותר לניבוי הצלחה של חברות.

ניתוח דוחות כספיים וסביבה עסקית של החברה

גם אם מצאנו חברה שהיחסים הפיננסים שלה תואמים לדרישותינו, אסור לנו להיכנס לשלב ההשקעה לפני שצללנו לתוך הדוחות הכספיים, בניסיון הבין את פעילותה של החברה וסביבתה העסקית.

כדאי להתמקד גם בדוח הנהלה/דירקטוריון, שבו מסבירה הנהלת החברה מה מצב החברה, מה החזון שלה ומהם האתגרים העומדים בפניה. לחומר זה יש כמובן להוסיף חומר חיצוני שנכתב על החברה מכל מקור מהימן - אנליסטים, אתרים כלכליים, בלוגרים פיננסיים שאנחנו מעריכים את דעתם ועוד.  

חושבים שנדיר למצוא בשוק חברה המתומחרת בחסר? אתם טועים. הערכות חסר נוצרות לא רק בגלל משברים. כמובן, בזמני משבר הרבה יותר פשוט למצוא חברות בחסר, כיוון שאז גם חברות טובות וחזקות סובלות מהגל השלילי ומניות רבות מאבדון מערכן עקב מכירות גורפות בעיקר מצד הציבור.

במקרים רבים, מכירה המונית של קרנות נאמנות ומשיכות מקופות גמל מתפתחות לגל עיוור, הגורר ירידה במחיר מניותיהן גם של חברות טובות ומוצלחות. זו ההזדמנות האמיתית של משקיעי ערך, המסוגלים לזהות חברות אלו ויודעים שלמרות המשבר החברות ימשיכו להציג תוצאות נפלאות. זהו הרגע בו משקיע הערך יכול לקנות כמות גדולה של מניות החברה ולהיכנס להמתנה ארוכה, עד שהשוק יחזור לתמחר את החברה לפי שוויה הריאלי.

בעבר המתנה כזו הייתה יכולה להימשך שנים, אך כיום השווקים נוטים לתנודתיות וכניסה למשברים בתכיפות גדולה יותר, מה שמגדיל את טווח האפשרויות מבחינת משקיעי הערך.

המדריך למשקיע בשוק ההון - מעבר לחלק שש עשרה - מהו מדד S&P 500?

חזרה לחלק ארבע עשרה - תיק השקעות - עשה זאת בעצמך

חזרה לעמוד המדריך הראשי