מהי הבורסה? מיהם המשקיעים בבורסה? מה התנהגות הנכסים הנסחרים בשוק ההון? מאמר זה יפרט את כל הפרטים החשובים לכם אודות המסחר במניות בבורסה.

בורסות לניירות ערך כדוגמת אלו שפועלות בתל אביב, בניו יורק וערים בולטות אחרות בעולם, הן למעשה זירות מסחר שבהן נסחרים מגוון רחב של ניירות ערך, בהם מניות, איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, קרנות סל, אופציות ועוד. השימוש במונח "שוק" בהקשר של שוק ההון מרמז כי גם בבורסה, כמו בכל שוק אחר, סחורות נמכרות על ידי מוכרים ונרכשות על ידי קונים לאחר שהצדדים הסכימו על המחיר והכמות. "הסחורה" היא כמובן ניירות הערך.

בבורסה נסחרות מניות של חברות, שפנו לשוק ההון כדי לממן את פעילותן והמשך צמיחתן. חברות אלו הנפיקו אחוזים מהבעלות עליהן ומכרו אותם לציבור המשקיעים באמצעות הנפקות או באמצעות אגרות חוב, שהן הלוואה שלוקחת החברה מהציבור בתמורה להחזרת הקרן בתוספת ריבית לאחר תקופה מסוימת. גם ממשלות פונות לבורסות כדי לגייס כסף מהציבור על ידי הנפקת אגרות חוב, או על ידי הפרטת חברות ממשלתיות ומכירת מניותיהן לציבור.

כללי ההנפקות והקריטריונים שבהם חייבות לעמוד החברות המנפיקות נקבעים על ידי הרשות לניירות ערך והבורסה. מרגע ההנפקה מתחילים ניירות הערך להיסחר באופן רציף בזירת מסחר ממוחשבת והחברה הופכת לחברה ציבורית, המחויבת בשקיפות מלאה כלפי ציבור המשקיעים וכן בדיווחים שוטפים לבורסה, רשות ני"ע והציבור על פי כללים מוגדרים.

חברות יכולות להירשם למסחר בכמה בורסות במקביל. לדוגמא, חברות ישראליות רבות בחרו להיסחר במקביל הן בת"א ובוול סטריט או בת"א ובבורסה זרה אחרת. חברות כאלו מכונות חברות דואליות, עקב היותן נסחרות במקביל בשתי בורסות.

המסחר בבורסה מתבצע באמצעות חברי בורסה - בנקים, בתי השקעות וברוקרים אחרים, המעבירים פקודות קנייה ומכירה בשם לקוחותיהם. כל משקיע שרוצה לבצע פעולות בבורסה חייב לפתוח חשבון השקעות באחד מחברי הבורסה המאושרים. מיטב דש הוא חבר הבורסה החוץ בנקאי הגדול ביותר. חברי הבורסה מפוקחים על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שהמסחר דרכם מעניק רשת ביטחון נוספת לסוחרים והגנה מפני הונאות ומעילות.

המשקיעים בבורסה נחלקים למשקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים. המשקיעים הפרטיים הם הציבור הרחב, בעוד ש"המוסדיים" הם כל הגופים הפיננסיים המנהלים כספים של הציבור במכשירי חיסכון כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות. לכן, גם אם נדמה לכם שאתם לא חשופים להשקעות בשוק ההון, כספכם ככל הנראה מושקע בעקיפין בבורסה באמצעות אחד או יותר מהמכשירים הללו.

המשקיעים המוסדיים הינם על פי רוב גופים גדולים מאוד, שהחלטות ההשקעה שלהם משפיעות על השוק ועל מחיר הנכסים הנסחרים בו. למשקיע הפרטי הבודד, לעומת זאת, יש בדרך כלל השפעה קטנה בלבד על השוק. עם זאת, במקרים שבהם משקיעים פרטיים רבים בוחרים באותו כיוון, באותה מגמת השקעה, ההשפעה על השוק מורגשת היטב. 

איך מתנהגים הנכסים הנסחרים בשוק ההון. אולי לשאלה הכי מרתקת הקשורה בשוק ההון?

נתוני השווקים במשך יותר ממאה שנות מסחר מלמדים כי שוק ההון נע בכיוון הכללי החיובי. עם זאת הדרך לשם רצופה תנודתיות ומחזוריות של גאות ושפל. כלומר, לאחר תקופה ממושכת שהשוק עולה מגיע משבר שבו מחירי המניות יורדים. לפעמים המשבר קל וקצר ולפעמים, מדי כמה שנים, השוק נקלע למשברים קשים יותר.

לפי נתונים סטטיסטיים על השוק האמריקאי מ-1950 עד תחילת 2021, במשך יותר מ-70 שנות מסחר, נרשמו במדד 500 P&S, המדד המוביל בוול סטריט, 36 מקרים שבהם השוק איבד מערכו יותר מ-10% במהלך כמה ימי מסחר. מצב כזה נקרא תיקון שוק. במקרים חמורים יותר, כשמדדי המניות מאבדים יותר מ-20% מערכם, נרשמת גלישה למצב שנקרא שוק דובי (Bear Market). ב-70 השנים האחרונות הופיע השוק הדובי בוול סטריט בממוצע כל שבע שנים, חתך בממוצע 36% משווי המניות ודרדר בכמה פעמים את הכלכלה למיתון. 

כלומר, קיימים סיכונים בשוק, אבל מי שינהג אך ורק על פיהם עלול להפסיד גם את העליות החדות שבין ירידה לירידה. 12 שנים וארבעה חודשים עברו בין נפילת הבורסות בארה"ב ב-1987 עד התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת המילניום. 11 שנים עברו מנפילת השווקים ב-2009 אחרי משבר הסאב-פריים עד הירידות החדות בתחילת משבר הקורונה ב-2020.

יתרה מכך: התקופות שבין משבר למשבר, בין תיקון לשוק דובי, עשויות להיות הרווחיות ביותר להשקעה בשוק ההון. בין התיקון בוול סטריט ב-1990 לתיקון הבא ב-1997, השוק האמריקאי עלה 302%. בין התיקונים של 2011 ו-2015, השוק עלה 109%. עם פרוץ משבר הקורונה השווקים בארה"ב איבדו כמעט 34% ב-33 הימים בין 19 בפברואר ל-23 במרץ, אולם מי שהשאיר את כספו בשוק ראה את מחירי המניות עולים בכ-80% עד פברואר 2021. 

על פי רוב, עם זאת, העליות יהיו מתונות הרבה יותר מאשר מדרון הירידות. לכן, מומלץ להיזהר מתקופות בועתיות בשווקים, שבהן מניות מתומחרות הרבה מעבר לשווין הכלכלי, בעוד שהאג"ח מתומחרות ללא קשר לרמת הסיכון שלהן. במצבים כאלה, הסכנה לצניחת מחירים גדולה יותר מהסיכוי להמשך עליות.

המחזוריות הזו באה לידי ביטוי בשווקים עם התפוצצות בועת הדוט קום והירידות החדות בעיקר במגזר הטכנולוגיה (בורסת נאסד"ק); התאוששות איטית מאוד וחזרה לקו עליות ברור ב-2004; העפלה לשיאים מרשימים באמצע 2007 ושוב משבר פיננסי, הפעם בקנה מידה עולמי בסוף 2008, שגרם לקריסות בעיקר במגזרי הנדל"ן והפיננסים.

המשקיע צריך לבדוק תמיד את הפער בין הערך הכלכלי של חברה לבין שווי השוק שלה, המתבטא בערך מניותיה. במקביל, חשוב לבדוק האם תשואת אג"ח אכן משקפת את רמת הסיכון ואת יכולת החברה להחזיר את החוב. ניתן בהחלט להניח הנחות עתידיות חיוביות על השווי ההתפתחויות העסקיות בחברה, אך אסור לשגות באשליות כדוגמת בועת הטכנולוגיה בשנת 2000.

חשוב להבין: בטווח הקצר, מחיר כל נכס עשוי להיות תנודתי עקב השפעות משתנים רבים כגון מגמות המסחר, המצב המאקרו-כלכלי בעולם, שינויים ואירועים בחברה ו/או בשוק שלה ועוד. בטווח הארוך, עם זאת, ההשפעה המרכזית על מחיר הנכס תהיה ביצועי החברה. 

מדדי המניות

כל בורסה משיקה מספר רב של מדדים, המשקפים רמות מחירים ממוצעות בקבוצות התייחסות שונות ועוקבים אחריהן. לדוגמא, מדד שעוקב אחר ביצועי מניות הטכנולוגיה או מדד שעוקב ביצועי מניות הנדל"ן. בכל המדדים בבורסה כל חלק משוקלל לפי חלקו במדד. אם פייסבוק, לדוגמא, היא חברה ששווי השוק הוא יותר מ-700 מיליארד דולר, ברור שהיא תתפוס חלק גדול הרבה יותר במדד מחברה ששווי השוק שלה קטן מ-100 מיליארד דולר. 

המדדים משמשים את המשקיעים להערכת רמות המחירים בענפים וקבוצות, והן להערכת ביצועים של ני"ע בקבוצות מסוימות ברמה יומית, חודשית, שנתית ורב-שנתית. בכל בורסה קיימים מדדים מובילים: בוול סטריט אלה מדד 500 P&S, מדד הטכנולוגיה הנאסד"ק ומדד הדאו ג'ונס, שהיה פעם המדד החשוב ביותר אך איבד מחשיבותו. בבורסה בת"א נהוג להתייחס למדד ת"א 35, הכולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, כמדד מוביל. מחיר המדד נקבע לפי מחיריהן של כל החברות במדד, לפי משקלן היחסי. הרכב המדדים המובילים בבורסה בתל אביב מתעדכן פעמיים בשנה, בפברואר ובאוגוסט.

המסחר בכל הבורסות בעולם מתנהל לפי לוחות זמנים ידועים מראש, עם שלבי מסחר קבועים. עם זאת, המסחר מתנהל בהתאם לכל אזור זמן וכך קורה שהבורסות נסחרות בשעות שונות, עם רצועת השקה משתנה בשעות המסחר. מסחר של אותן מניות בשווקים שונים עשוי ליצור פערי מחירים בנכס מסוים, לדוגמא בין מניית טבע בוול סטריט למניית טבע בבורסה בתל אביב. ניצול הפער הזה למטרת רווח נקרא ארביטראז'. ניתן לבדוק כאן את פערי הארביטראז' של המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט. 

שלבי המסחר בבורסה

כאמור, המסחר בכל הבורסות מחולק לשלבים קבועים וידועים מראש. הבורסה בת"א פועלת בימים ראשון עד חמישי, ללא ערבי חג וחג. יום המסחר בת"א מחולק לחמישה שלבים:

• טרום הפתיחה - הכנסת הוראות קנייה ומכירה לשם קביעת מחיר הפתיחה של המניה. הבורסה תחשב שער תיאורטי בלבד בכל רגע נתון עד קביעת שער הפתיחה. בשלב זה ניתן להזרים גם הוראות קנייה או מכירה בסכומים הקטנים מכמות המינימום המותרת בשלב הרציף.
• מסחר הפתיחה - בשלב זה מחושב שער הפתיחה של כל נייר ערך ומתבצעות כל ההוראות הרלוונטיות.
• מסחר רציף - השלב העיקרי במסחר לאורך רוב יום המסחר, שבו מתקיים מסחר רציף בין קונים ומוכרים. לא בכל פעם שמוזרמת בקשת קנייה או מכירה מתבצעת עסקה. ביקושים והיצעים שאינם מבוצעים מיידית נשארים במחשבי הבורסה עד לביטולם/ סיום יום המסחר / סיום תוקף הפקודה. שלב המסחר הרציף מסתיים עם תחילתו של שלב טרום הנעילה.
• טרום נעילה - שלב זה הוא שכפול של שלב טרום פתיחה. שוב מתקיים מכרז רב צדדי ובסופו ייקבע שער אחד לכל נכס, המהווה את שער הנעילה שלו.
• מסחר הנעילה - בשלב זה מחושב שער הנעילה של כל נייר ערך ומתבצעות בו כל ההוראות הרלוונטיות. במניות סחירות, שער סיום היום יהיה השער שנקבע בסיום המכרז הרב צדדי שבוצע בשלב הטרום נעילה. במניות שמחזור המסחר בהם נמוך, מחיר הנעילה ייקבע כממוצע משוקלל של העסקאות האחרונות בשלב הרציף והמחיר שנקבע בשלב הטרום נעילה, על פי כללי סחירות שקבעה הבורסה.

המדריך למשקיע בשוק ההון - מעבר לחלק שלישי - מכשירי השקעה בשוק ההון: מה הכי מתאים לכם?

חזרה לחלק ראשון - מסחר עצמאי בבורסה: איך מתחילים?

חזרה לעמוד המדריך הראשי