אגרות חוב (אג"ח) הן אחד הכלים הנפוצים העומדים לרשות מדינה או חברה לגיוס הון. הרוכשים של איגרות החוב נותנים הלוואה למנפיק האיגרת תמורת התחייבות של המנפיק להחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית (המכונה גם קופון), שתוחזר במועדים ובשיעורים שנקבעו  מראש.

בניגוד לרוכשי מניות של חברה, בעלי אג"ח של חברה לא מקבלים אחוזי בעלות בחברה, אבל נחשבים לנושים בעלי עדיפות על מחזיקי מניות רגילות. לכן, השקעה באגרות חוב נחשבת לרוב בטוחה יותר מהשקעה במניות, בוודאי כשמדובר באג"ח ממשלתי. 

למרות זאת, בשונה מפיקדון, מחירה של איגרת החוב דינמי ומושפע מכמה גורמים בהם שיעור הריבית במשק, משך החיים של האיגרת, רמת הסיכון להסדר חוב ועוד. כמשקיעים, חשוב שתדעו שאגרות חוב לא תמיד מתנהגות באופן סולידי.

איך ניתן להרוויח מאגרות חוב? 

בשתי דרכים עיקריות:

• רווחי ריבית (קופון): הלווה מחזיר למחזיק האיגרת את סכום הקרן בתוספת ריבית קבועה מראש.
• רווחי הון: האג"ח היא נייר ערך שלרוב גם נסחר בבורסה באופן רציף. מחירי האג"ח משתנים על פי התנהלות המסחר בבורסה, שמושפע מההיצע והביקוש. כשמשקיע מוכר את האיגרת במחיר הגבוה מהמחיר בו קנה אותה, נוצר רווח הון.

בבורסת ת"א נוכל למצוא שני סוגי מנפיקים של אגרות חוב: אג"ח ממשלתיות, שהנפיקה מדינת ישראל; ואג"ח קונצרניות, שהנפיקו חברות מסחריות.

מונחי אג"ח בסיסיים

כדי לצלול לעולם המסחר באגרות חוב, מומלץ להצטייד ביידע בסיסי, הכולל היכרות עם מונחי היסוד בתחום זה. להלן העיקריים והחשובים שבהם: 

• תשואה לפדיון: שיעור הרווח הצפוי למי שמחזיק את האיגרת עד לפדיון, בהנחה שלא יהיו בדרך פשיטת רגל או הסדר חוב של החברה.
• מח"מ: משך חיים ממוצע של אגרות החוב. מועד הפירעון הסופי של האג"ח אינו משקף בצורה אמיתית את משך החיים הממוצע מכיוון שבמהלך חיי האגרת מחולקים תשלומי ריבית ויש אגרות חוב רבות המשלמות את הקרן בחלקים לאורך חיי האיגרת. כדי לחשב את ההשפעה של השינויים בתשואה על המחיר של האיגרת, נהוג להשתמש במח"מ. תזמון התשלומים של אגרת חוב משפיע על המח"מ של האג"ח, וככל שכסף מוחזר מהר יותר המח"מ קצר יותר. לרוב, אגרות חוב ארוכות יותר נסחרות בתשואות גבוהות יותר (עקום תשואה חיובי).

למח"מ יש אפקט מנוף על מחיר האיגרת. שינוי בתשואה כפול המח"מ מייצג בצורה טובה את השינוי הצפוי במחיר האיגרת, כשיש שינוי בתשואת האיגרת. לדוגמה, באיגרת חוב עם מח"מ 5, כשתשואת האיגרת יורדת ב-2%, המחיר צפוי לעלות ב-10% ובמקרה של עליה בתשואה ב-2%, מחיר האיגרת צפוי לרדת ב-10%.

• מידת הסיכון של אג"ח: אג"ח ממשלתי או אג"ח של חברה יציבה צפויים לשלם ריבית נמוכה יותר (שתוביל לתשואה לפדיון נמוכה יותר) מאג"ח של חברה בעלת סיכון פיננסי גבוה. דירוג האג"חים יכול לתת תמונת סיכון נגישה, אך חשוב לבדוק בנוסף לכך באופן עצמאי את דוחות החברה המנפיקה, חסינותה הפיננסית ויכולת ההחזר שלה (תזרים, הון עצמי, התחייבויות, סיכוני סביבה ויחסים פיננסים). משקיע שרוצה אגרות חוב סולידיות יותר, מוטב כי ירכוש אגרות חוב קצרות יותר, עם רכיב ממשלתי גבוה יותר.
• מק"מ: מלווה קצר מועד המונפק על ידי בנק ישראל, סדרה חדשה בכל חודש. התמורה ללווים היא סכום כספי ידוע מראש, שמתקבל בדיוק לאחר שנה (מועד הפקיעה). כל ערך נקוב אחד של מק"מ מבטיח למחזיק בו לקבל 100 אגורות בעת מועד פקיעתו על כל יחידה. 

המק"מ מונפק בניכיון, כלומר: בפחות מערכו הנקוב (100 אגורות). ביום הפדיון, עם זאת, הערך מגיע ל-100 אגורות. הערך הכספי של המק"מ ביחס לערך הנקוב ומשך הזמן עד לפקיעת המח"מ משקפים את התשואה בקניית המק"מ. לדוגמא, מק"מ לשנה שנסחר ב-99 אגורות מגלם תשואה לפדיון של כ-1%.

• ממשלתי שקלי או שחר: אג"ח שקלית (אינה צמודה למדד המחירים לצרכן) ומונפקת לטווח של עד 20 שנים. זוהי איגרת חוב הנותנת ריבית קבועה ומשולמת אחת לשנה.
• ממשלתי צמוד או גליל: אג"ח צמודה למדד המחירים לצרכן, המשלמת בנוסף גם ריבית קבועה. זו איגרת חוב שמונפקת לטווח של עד 30 שנה.
• ממשלתי משתנה או גילון: אג"ח שקלית בעלת ריבית שמשתנה כל שלושה חודשים בהתאם לתשואה הממוצעת של המק"מים לתקופה של שלושה חודשים.
• אג"ח קונצרני להמרה: הנפקת אגרות חוב קונצרניות מאפשרת לחברות לקחת הלוואות מבלי להיות תלויות בבנקים. אג"ח קונצרניות להמרה שמונפקות על ידי חברות, ניתנות להמרה בתנאים מסוימים למניות רגילות של החברה שהנפיקה אותן. אג"ח להמרה מעניקות למחזיקים בהן אפשרות ליהנות הן מעליות במחיר המניה והן מתשואה בטוחה יחסית הנקובה על אגרת החוב.

אגרות חוב: סיכונים 

על אף שאג"ח נחשבות לרוב השקעה בטוחה יותר מאשר השקעה במניות, ההשקעה בהן אינה נטולת סיכונים. כאשר חברה ואפילו מדינה (כפי שקרה בכמה מקרים בעבר) נמצאת בקשיים פיננסים וחוסר יכולת לשלם את החוב או אפילו את הריבית, מחזיקי האג"ח חשופים לסיכון של חדלות פירעון, כלומר: מצב שבו החוב לא יוחזר. 

במצב כזה יכול הלווה לבקש מבעלי החוב פריסה מחודשת של ההתחייבויות (דחיית החזרים), או צמצום ההתחייבויות ("תספורת"). במקרים חמורים של פשיטת רגל, החברה יכולה אף לא לעמוד לחלוטין בהתחייבויותיה, בעוד שבעלי החוב יכולים לנסות ולממש את נכסי החברה, אם נשארו כאלה. צריך לזכור, בהקשר זה, כי אגרות חוב רבות מונפקות ללא שעבוד ולכן במקרים רבים בעלי חוב אחרים (למשל, הבנקים) יקבלו עדיפות על פני בעלי האג"ח.

אחד מהמדדים לסיכון באג"ח ניתן למצוא במרחק של תשואת האג"ח מתשואת נכסים חסרי סיכון, או בעלי סיכון נמוך. בישראל הבנצ'מרק להשוואה הן תשואות האג"ח הממשלתיות. 

אג"ח בתשואות מאוד גבוהות, המשקפות סיכון גבוה ואפשרות סבירה לחדלות פירעון, יקראו גם "אג"ח זבל" או בשם הדיפלומטי יותר – אג"ח הזדמנויות. הסיכון שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הוא דינמי ומשתנה לאורך חיי האג"ח. שינוי במצב העסקי של החברה עלול לגרור שינוי בדירוג איגרת החוב שלה. בנוסף, גם לממד הזמן יש חשיבות וככל שאג"ח מתקרבת למועד פירעונה, הסיכון הטמון בה בדרך כלל קטן.

דירוגי אג"ח בישראל ובעולם

בישראל ובעולם קיימות כמה וכמה חברות דירוג שתפקידן לבצע הערכה אובייקטיבית של מידת הסיכון באג"ח שהונפקו על ידי מדינות וחברות. בארץ פועלות בתחום זה החברות מעלות ומדרוג. הדירוג קובע את מידת היציבות הפיננסית של הגוף המנפיק ורמת הסבירות שיעמוד בהתחייבויותיו הנקובות בתנאי האג"ח. 

הדירוג נקבע על ידי ניתוח פרמטרים רבים כגון פעילות החברה, רמת המינוף שלה (יחס התחייבויות להון העצמי), תזרים מזומנים, ביטחונות וערבויות שהמנפיקה מספקת מול האג"ח וכן סיכונים בסביבה העסקית של החברה. דירוג חברה גבוה יותר משמעותו סיכון נמוך יותר.

בשל הצורך לשלם לחברות הדירוג על עבודתן וסיבות אחרות, לא כל החברות ואיגרות החוב עוברות תהליך של דירוג. עם זאת, אגרות חוב שאינן מדורגות טומנות בחובן סיכון גדול יותר, מאחר שהמשקיעים נאלצים להתמודד עם חוסר בהירות לגבי יכולת החברה או המדינה לעמוד בהתחייבויות. הדבר יתבטא בריבית גבוהה יותר, שצפוי לשלם המנפיק. בהתאם לכך, תשואות האג"חים הלא מדורגות יהיו לרוב גבוהות מאגרות חוב זהות מדורגות.

איך משקיעים באגרות חוב? 

כמו בכל רכיב אחר בתיק ההשקעות, גם האפיק האג"חי מושפע מהעדפותינו כמשקיעים, מטרותינו, טווח ההשקעה ומידת הסיכון הרצויה לנו. אצל משקיעים שמעדיפים שחלק נכבד מתיק ההשקעות יושקע באפיקים סולידיים, ניתן בדרך כלל לראות נוכחות מסיבית לאג"ח מסוגים שונים.  אגרות חוב הן גם כלי מצוין למשקיעים שרוצים להצמיד את כספם למדד המחירים לצרכן או למטבע מסוים. הצמדה כזו מתאימה למשקיעים שצופים שינוי משמעותי באותו מדד, או למשקיעים שרוצים לשמר את ערך הכסף לטובת השקעה עתידית הנקובה על פי אותו מדד או מטבע, כאשר קיים חשש משחיקה בכוח הקנייה של השקלים שברשותם.

בנוסף לשיקולים שהועלו כאן, נוכל להצביע על שני כללי אצבע פשוטים להשקעה נכונה באגח"ים:

1. כשהריבית במשק נמוכה וצפויה לעלות מומלץ להתמקד באג"ח קצר טווח או בעל ריבית משתנה. זאת כדי לא להיפגע מהפסדי הון במקרה של העלאת ריבית וכדי להבטיח תשואה לפדיון.
2. כדאי לרכוש אג"ח ארוך טווח כשהריבית גבוהה, עם פוטנציאל ירידה. כך אפשר ליהנות מהריבית והתשואה הגבוהות ובמקביל גם מרווחי הון, אם הריבית במשק אכן תרד.

המדריך למשקיע בשוק ההון - מעבר לחלק שמיני -  אופציות מעו"ף

חזרה לחלק שביעי - אגרות חוב - אג"ח

חזרה לעמוד המדריך הראשי